הרפואה הטבעית מאז ומתמיד הייתה הרפואה באמצעותה השתמשו בני האדם על מנת לרפא את עצמם.
בכל התרבויות הקדומות היו את אנשי המרפא שלה, שהקדישו את חייהם על מנת ללמוד, לעזור לרפא ולהעשיר את ידע הריפוי של אותה תרבות.
.במשך דורות רבים נאסף ונצבר ידע חשוב זה, והיום אנחנו חשופים לשיטות רבות ממגוון תרבויות.
אפשר ללמוד הרבה שאנחנו מסתכלים על התרבויות הקדומות שלנו, ועל המכנה המשותף ביניהם, לכולם ידע נרחב על צמחי מרפא, ועל הצמחים המהווים את מקור התזונה שלנו, שיטות מגע ותנועה,  שיטות ריפוי, וידע על אבני מרפא, התייחסות לעונות השנה, לזמני היום השמש והירח,  וחיבור ברור בין הגוף הנפש הרוח והטבע.
מה קרה במאה מאתיים שנה האחרונות שהשכיחה מאיתנו את תפיסת הבריאות שלנו?
את החיבור הטבעי לתקשורת עם חוכמת הנפש והגוף שלנו, הכוח שלנו להתחבר למקור הפנימי שלנו ולהקשיב לכל תשובה שנרצה, 
את היכולת הטבעית של הגוף לרפא את עצמו, את היכולת שלנו להזין את עצמנו במה שתומך בנו, את הבחירה שלנו  להיות קשובים לצורכי הגוף שלנו.
ואת אוצרות האדמה התומכים בריפוי ובבריאות שלנו,
העידן המודרני טישטש את הידע הזה בצורה די פראית, בעיתות מלחמה ומצוקה , והסית את תשומת ליבנו לדברים אחרים לרוב שמשפיעים על בריאותנו לרעה.
בעלי האינטרסים שבעיקרם עומדים מנהלי חברות תרופות ענקיות שהקימו את בתי החולים המודרנים וקופות החולים,  את בתי הספר לרפואה קונבציונלית, ושיווקו  לנו סיפור שונה לחלוטין על מי שאנחנו ועל הבריאות שלנו .
בגישה מכנית, שהתבססה בעיקרה על רפואת חירום , שיצאה מכל פרופורציה , שמה דגש על השקטת הסימפטומים  ולא באמת ולא ייחסה חשיבות לתמונה הכוללת של חיינו, למי שאנחנו, לנפש שלנו, לרוח שבנו  ולמערך החיים שלנו, לילדות שלנו, לחלומות לצרכים שלנו לרגשות והמחשבות שלנו . הרבה גורמים נעלמים במשוואת הריפוי שבבסיסה לא מדברת על מרפא, שום תרופה לא מדברת על ריפוי. על הקלה זמנית, על העלמת התסמינים על שיכוך הכאב. אבל לא על ריפוי לא הגוף ובטח לא הנפש. ידע הרפואה הטבעית הוא ידע חשוב לאנושות, והוא מחזיר אותנו אל השורשים שלנו, ומחזיר את הכוח שלנו על הבריאות ועל הגוף שלנו. ומראה לנו ואת היכולת שלנו להשפיע על בריאותנו, לברוא אותה ולתחזק אותה.  לקיחת אחריות על בריאותנו מחזקת אותנו, ומלמדת אותנו להעמיק את הקשר ביננו לבין הגוף שלנו  והעולם הפנימי שלנו ולהתפתח ולצמוח.